אנחנו מכורים לכאב, טרגדיות וחדשות ששולטות לנו במוח, אנחנו חברים נפלאים ואוהבים ותומכים בקלות בעת משבר.
הקטע הוא שהדרמה הכי גדולה היא בדיוק זאת!
אנחנו מכורים לכל מה שעושה לנו הרגשה רעה ואז אנחנו "כאילו" מרגישים טוב ובשליטה
במקום להיות מכורים להרגיש טוב ואז אנחנו "לא בשליטה" כי כייף לנו ואנחנו לא סובלים.
איזה פרדוקס
כמה עצוב.