ברגעים של חוסר אונים או שבורחים להרגלים הישנים או שנעזרים בכל המשאבים

בכיתי כי הייתי צריכה להגיד ללקוחות שצריכים אותי לא.

בכיתי כי הקליניקה שלי לא הבינה לאן נעלמתי ככה פתאום.

בכיתי כי היו לי המון סיפורים מה אני לא, אז איך עכשיו אשב בבית,

כאב לי פיזית בחזה.

הרגשתי קושי לנשום.

מה אעשה עם עצמי? איך אהיה חיונית?

הפחד מהחוסר ודאות הוא מבהיל.

ילדים של הורים גרושים, או הורים של ילדים להורים גרושים- הורות

היום בחרתי לספר על מעמד חדש באמהות שלי,

לראשונה אני חווה גידול בת בבית כשהיא בת 21, חיילת משוחררת.
החלום שלי היה משפחה שלמה , ארבעה ילדים ולגדל אותם בנחת ובאושר

ופתאום קיבלתי ילדים על גלגלים, סוחבים תיקים ועוברים מבית לבית,

נאחזים בעוגנים ששמו בתיק.

"הכלב רוצה להיות מאושר, וכמוהו החתול, האריה והפיל"

….נשיא ארצות הברית שמצייץ בטוויטר בארבע לפנות בוקר – כולם רוצים, כולם מתאווים, כולם מייחלים לאושר…

כשאתה נותן אמון שהיקום יספק לך משאבים, ודברים מתחילים להופיע בדרכך, אתה רוצה לשים לב וללכת אחרי פירורי הלחם"

האדם המאושר/גופי קלאייל

לומדת לעשות שפגאט

למדתי שהאדם בעל הגמישות המחשבתית הוא זה שימצא איך לנתב את יומו.

אז אני בחרתי לחדד אצלי את החשיבה היצירתית. 

שפאגט פיזי לא עושה

אבל,

שפאגט מחשבתי כן, בהחלט. 

דילוג לתוכן