fbpx
צליל מכוון
חלי לוי

חלי לוי

והשקט הזה כואב, כואב בלב,כואב בשרירים, כואב, קול הדממה

כי גם מי שלא יוצא להפגין ברחוב מסיבותיו הוא יכול להשפיע באופן חיובי, כולנו יכולים,כולנו רקמה אנושית אחת חיה אמרה חווה אלברשטיין ומאחלת לכולנו עוד נדע ימים טובים מאלה, יחד כל הדרך

לרגע אחד לא יכולתי לדמיין עולם בו אין יצירה,תרבות, מוזיקה

עולם של דממה.

כמה השראה יש במילים, בלחנים, בתווים, באומנות ביצירה.

מילים שמלוות אותנו בשמחות, בימים חשובים בחיינו ובימים עצובים.

"תתארו לכם קצת אושר
כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן"

 

תתארו לכם עולם בו אין תווים, אין תופים, גיטרות ומנגינות,

או עולם ללא הצגות, תחפושות, יצירות,

עולם ללא מוצרט, בטהובן, שלמה ארצי ואילנית,

ללא כוכב נולד,נולדו לשיר

או

עולם ללא שיר לפני שינה,

עולם ללא מוזיקה,

הכנת אוכל ללא צלילי מוזיקה

ושטיפת הבית ללא ענטוזים,

עולם שקט

עולם חשוך ולא נעים, עולם ללא צליל

וואו כמה זה כואב, מפחיד, לא הגיוני,

ואסור אסור לאפשר לכל הטוב הזה להיעלם,

אסור לנו לשתוק,

אסור לוותר.

 

ובימים בהם התותחים רועמים,

הזמרים, השחקנים מיד מתאגדים

ובאים לשמח את לבבנו, בשיר, בצחוק

העיקר שלרגע, לשעה המלחמה תשכח מלבנו, מחיינו,

עולם שמח וצבעוני

גם שעה אחת עושה טוב לשעות רבות.

 

ואני זוכרת את מרגול, מרגלית צנעני משמחת חיילים במרכז קנדה

בימים של אחד המבצעים בצפון,

ואחד השירים שאני אוהבת במיוחד,

חולות חימר, מרגול שחקת אותה

ואני זוכרת את ריטה שאירחה בהופעה שלה,

שפע תושבים מהגליל העליון שנאלצנו לעזוב את ביתנו ולהתארח בכל מקום

בו יסכימו לארח אותנו.

ואני זוכרת את דורון נשר שהופיע במעיין ברוך לפני שנים רבות, באחת המלחמות

ואני זוכרת אומנים רבים

שהפכו רגעים קשים ובלתי נסבלים לרגעים נפלאים,

רגעים בהם שכחנו לרגע שאנחנו במלחמה

וראינו תקווה.

 

ועכשיו תורנו, ממש תורנו אזרחים יקרים

להחזיר אהבה לאותם אומנים.

אומנים של תרבות, של אהבה, אומנים אותם ילדנו מעריצים

אומנים שגדלנו על שיריהם.

 

אני זוכרת שאמא שלי ניקתה את עלי העציצים

בצמר גפן טבול חלב,

ויהורם גאון בקולו הערב מנגן בקול רם

ואמא שרה לעלים והם צומחים ופורחים

כי למילים ולצלילים יש אהבה, השפעה חיובית.

 

אז רבותי עכשיו זה הזמן שלנו, לחזק את מי שחיזק אותנו

מידי יום בפיד, בקיר בWALL, תקפידו לשים שיר,הצגה

מחווה לאומן

אנחנו הקול שלכם עכשיו.

בחודש אפריל חגגנו את יום העצמאות, איש איש בביתו,

ללא במות גדולות ומרהיבות,

ללא מופעים , זמרים, ריקודים

למעט כמה כוכבים שקיבלו במה בטלוויזיה

וחלקנו שמחנו יותר בבחירה וחלקנו פחות

ויש מי שזפזפ וצפה בבמות אחרות בערוצים השונים.

אז אייל גולן ועומר אדם הופיעו בחיפה ובערוץ 13,

האמת לשניהם שירים מעולים, עושים שמח,

אבל שניהם מייצרים עניין, פרובוקציה והרבה דעות לכאן ולכאן.

 

השבוע ראיתי כתבה שצבטה לי בלב ,

אומנים למען אומנים, אספו אוכל, ערכות מזון

היו באנגר גדול ועשו אחד למען השני

ראיתי אותם אבל לא שמעתי, לא היו שם צלילים

היו מבטים מודאגים.

לפחות בזמן הכתבה לא שמעתי

וליבי היה איתם.

 

ובכתבה אחרת שמעתי שעומר אדם עזב עם משפחתו לקפריסין

חי כמו ברון, נהנה משמפניה טובה , מוזיקה וחופש

והתביישתי,

אתה עומר שהופעת על הבמה לצד דגל ישראל ביום העצמאות

לדעתי, אמור להיות כאן ועכשיו ולעזור לחברים שלך, לקהל שלך, למוזיקה

לחזור לכאן ובגדול.

אני לא שופטת, רק מאוכזבת.

אחד הדברים שלמדתי שאנחנו לא באמת טועים כל עוד אנחנו לומדים ומתקנים.

הנותן מקבל , זה עובד נהדר למי שמקיים.

 

מידי פעם אני רוצה לצעוק לילדים שלי

תלכו מפה,

עזבו הכל , תארזו וסעו מפה,

איזה עתיד יש לכם פה?

אבל מהר מאוד המחשבה הזאת חולפת

כי כמו ששרה גלי עטרי

אין לי ארץ אחרת.

 

וחיפשתי קצת כתבות על מצב האומנים ואיפה אני יכולה לעזור

כי כמו ששלום חנוך אמר

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם"

ומצאתי קובץ שירים של אומנים אלופים בכתבה מעניינת, ראו קישור:

אריק איינשטיין הענק – אוהב להיות בבית

יהודית רביץ – ומאוד לא פשוט לחכות

ואיפים עם ג'יפים – בשנת החרב בחוץ והרעב מבית, צמד ירושלים

 

בהחלט אלו ימים עצובים

ימים של מסיכות על הפיות ,

והפגנות,ושתיקות, ופחד, ועוני

אבל,

את החופש ליצור לא ניתן לקחת מאף אדם,מאף אחד

את החופש לנגן גם עם מחבת וכף

ולשיר במקלחת

ולשיר במרפסות

ולבחור כל יום, כל יום מחדש

שיר מחווה לאומן שתבחרו

נשמיע את קולכם ברשתות, על הWALL

בקול (לא טעות כתיב) מקום

כי אתם הגיבורים שלי

כי אתם ההשראה שלי,

כי האוכל שאני מבשלת מתובל בצלילים ונעימות,

והילדים שלי לפני שינה שמעו שירים מרגיעים,

ובנהיגה אני מקשיבה ,שרה ורוקדת

ולראות הצגה אני מייחלת.

 

ובימים אלה אני קוראת לכם חברים שלי

שתפו את הבלוג, שיהיה ויראלי, מופץ, נגיפי, מדבק

החיסון היחידי הוא החוסן האישי והאחריות החברתית.

 

כי גם מי שלא יוצא להפגין ברחוב מסיבותיו הוא

יכול להשפיע באופן חיובי,

כולנו יכולים,כולנו רקמה אנושית אחת חיה אמרה חווה אלברשטיין

ומאחלת לכולנו עוד נדע ימים טובים מאלה,

יחד כל הדרך

ובוחרת לצרף לסיום את השיר הנפלא

שיצרו האומנים במשותף

עם אחד עם שיר אחד.

באהבה גדולה חלי לוי

וגם בתכנית שכתבתי לבחור להרגיש טוב,

למוזיקה, לצלילים, לתרבות

יש מקום של אהבה

תבחרו להרגיש טוב גם היום, מחר תקבלו בבוקר

את המייל הכי משמח ומלבב

 

 

עם אחד שיר אחד

אומני ישראל
מילים: אלון אבידר
לחן: דוד קריבושי

היום השיר שלנו יוצא מתוך הלב
כמו דמעה יתומה מליבי הכואב
ילד מצא קרן אור לחייו
שעוטפת אותו ושומרת עליו

ברגעים כאלה הניגון עוד נמשך
אך המילים שלו הן רחוקות כל כך
כמו הגל שברח מן האופק בים
אל חוף מבטחים שאיננו קיים

עם אחד עם שיר אחד
המנגינה לעולם תישאר
עם אחד עם שיר אחד
נשיר לכם כי אתם לא לבד
כולנו ביחד למען כולם
בתקווה שנגיע וישמע העולם
עם אחד עם שיר אחד

ובימים יפים יתגשמו החלומות
עם המילים שאמרנו נוכל לשנות
ילד כזה שחיכה לתקווה
בחיקו של השיר עוד ימצא אהבה

אז בוא עכשיו ספר לי את כל המילים
וביחד נלך עוד באלפי שבילים
אולי נגיע רחוק, נראה את האור
ניסחף עם הזרם מבלי לחזור

עם אחד עם שיר אחד…

בכוחו של הזמר להאיר את חייו
של הילד אשר בתוכו נעצב
ליבי מתפעם ורוצה עוד לתת
בי נשבעתי היום בקולי הרוטט

בוא אלי ילדי כן אני לצידך
מלאכים בשמיים ישמעו תפילתך
שזועקת היום מתוך הדממה
עולה ויוצאת מעמקי נשמה

עם אחד עם שיר אחד…

 

 

 

 

חלי לוי

חלי לוי

המטרה החשובה ביותר בחיינו היא להרגיש טוב.
כשאנחנו מרגישים טוב אנחנו בריאים. כשאנחנו בריאים אנחנו מאושרים.
יש יותר מדרך אחת להרגיש טוב!

לדעת לגעת זאת אומנות,
זה מה שאני הכי אוהבת לעשות, לגעת.
טיפולי מגע, טיפול דרך המדיה, NLP, תכניות אינטרנטיות, הרצאות ועוד.

שיתוף

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב print
הדפסה
שיתוף ב email
שלחו במייל
דילוג לתוכן