לוליואמא

ילדים של הורים גרושים, או הורים של ילדים להורים גרושים- הורות

היום בחרתי לספר על מעמד חדש באמהות שלי, לראשונה אני חווה גידול בת בבית כשהיא בת 21, חיילת משוחררת. החלום שלי היה משפחה שלמה , ארבעה ילדים ולגדל אותם בנחת ובאושר ופתאום קיבלתי ילדים על גלגלים, סוחבים תיקים ועוברים מבית לבית, נאחזים בעוגנים ששמו בתיק.

ילדים של הורים גרושים

היום לגעת בנושא חשוב בעיני,

אני לא ראיתי הרבה פוסטים בעניין,

אולי עניין שלא מדברים עליו,

אולי לא סקסי,

אולי לא נעים,

אולי קשה.

אבל מי שהספיק להכיר אותי כבר,

יודע שאני אוהבת להתמודד עם קשיים ולדבר עליהם,

אח"כ יותר קל לי.

אימהות חדשה

בתקופה האחרונה אני חווה חוויה אימהית חדשה, אחרת מכל מה שהכרתי.

יש לכולנו תמונה כזאת או אחרת על משפחה,

אבל המציאות היא אחרת בין משפחה למשפחה.

לפני 12 שנה, משהו כזה התגרשתי,

צעד לא קל בכלל,

בטח לא דמיינתי שזה מה שיקרה כשהייתי מתחת לחופה

וחברות ארוכת שנים.

אבל זה קרה.

 

רגשות אשם

אין ספק שזהו שברון לב אמיתי, כאב, הרגשת כישלון, פחד, עצב

ושוב המחשבה – אני לא מספיק טובה.

הרגשת אכזבה נוראית כלפי הילדים, זה לא הוגן, למה מגיע להם

הם ילדים מדהימים.

 

השלכות

מה זה אומר עכשיו?

האם נצליח להיות חברים ?

איך יגיבו הילדים?

מתי הזמן הנכון לספר להם?

וואו, מעמד מסובך וכואב.

מסתבר שאין זמן נכון לספר לילדים,

כמה תוכניות שנעשה וחשיבה מתי הרגע הנכון

תמיד הם יפגעו, יפגעו חזק.

 

סליחה

זה הזמן לבקש מכם ילדים אהובים שלי סליחה,

סליחה על שאכזבתי אתכם והתא המשפחתי הבטוח שלכם יתפרק.

אבל גם לצעד כזה צריך אומץ, סל של אומץ

וצעד צעד לעשות צעדים לקראתכם, לרכוש שוב באמונכם.

סביר להניח שאכתוב סדרת פוסטים בנושא, ככה מרגיש לי.

היום בחרתי לספר על מעמד חדש באמהות שלי,

לראשונה אני חווה גידול בת בבית כשהיא בת 21, חיילת משוחררת.

בני בכורי, בחר לעבור לגור בקיבוץ שאביו גר, בגיל 16

לחיות את חייו רחוק מהסיטואציה.

ביתי השנייה גם בחרה בשלב מסוים לגור בקיבוץ ולמצוא את דרכה

בתוך הכאוס שנוצר.

ובכלל בקיבוץ נהוג שבגיל 16 יש לך חדר משלך,

כך שזה זרם איכשהו. לא הרגיש מוזר.

שני הצעירים יותרו היו צעירים ועשו את שאמרו להם.

 

לא חלמתי מתחת לחופה על גירושין

החלום שלי היה משפחה שלמה , ארבעה ילדים ולגדל אותם בנחת ובאושר

ופתאום קיבלתי ילדים על גלגלים, סוחבים תיקים ועוברים מבית לבית,

נאחזים בעוגנים ששמו בתיק.

גם על זה אולי ארחיב בפוסטים , אולי?

 

ציון דרך- הווה

ועכשיו בחודשיים האחרונים אני חווה אמהות חדשה,

זאת הילדה, נערה, אישה בת 21 שגרה איתי בבית.

הבן הצעיר, בן זוגי שנים רבות ואני ,

סיטואציה שלא הכרתי, וכמה שאני שמחה.

הזכות לראות אותה גדלה ומוצאת את דרכה,

עובדת, מתפרנסת וחוזרת הביתה,

להיות הילדה הקטנה.

בבוקר לקום להכין להם כריך טעים,

לקבל חיבוקים

לראות אותם גדלים פה אתנו.

להבין שהיא פה אתנו, מעמד חדש ומרגש

לשבת במרפסת לשתות ביחד בירה, לצחוק, לדבר,

לצאת להליכות, לבשל, לקשקש

איזה כייף ללמוד אמהות אחרת.

והמסר פה לכן אמהות יקרות וגם אבות,

תזכרו שתמיד אתם עושים הכי טוב שאתם יכולים,

 

האם אנחנו מספיק טובים?

ולגבי השאלה- האם אנחנו מספיק טובים?

התשובה היא – אנחנו עושים את הטוב ביותר שביכולתנו

ולא, לא נכשלתי באף אחת מהפעמים,

לא קל אבל לומדת להרים את הראש גבוה יותר, לנשום עמוק יותר

להתבונן

ליהנות

להיות

בוחרת כל יום להרגיש טוב

 

הרבה יותר נעים מלהרגיש רע (לאן אתקדם עם הרגשה כזאת?)

 

אני החברה הטלפונית שלכן

מרגישות לבד? רוצות לשתף? לדבר? מישהי שתקשיב?

מוזמנות לפנות אלי

0523319055

 

מוזמנים להגיב, לשאול, להצטרף לתכנית

ממש פה בבלוג

באהבה

חלי לוי

 

 

 

 

שיתוף

פייסבוק
הדפסה
שלחו במייל
חלי לוי

חלי לוי

המטרה החשובה ביותר בחיינו היא להרגיש טוב.
כשאנחנו מרגישים טוב אנחנו בריאים. כשאנחנו בריאים אנחנו מאושרים.
יש יותר מדרך אחת להרגיש טוב!

לדעת לגעת זאת אומנות,
זה מה שאני הכי אוהבת לעשות, לגעת.
טיפולי מגע, טיפול דרך המדיה, NLP, תכניות אינטרנטיות, הרצאות ועוד.

לפרטים נוספים צרו קשר

דילוג לתוכן