"הכלב רוצה להיות מאושר, וכמוהו החתול, האריה והפיל"

….נשיא ארצות הברית שמצייץ בטוויטר בארבע לפנות בוקר – כולם רוצים, כולם מתאווים, כולם מייחלים לאושר…
כשאתה נותן אמון שהיקום יספק לך משאבים, ודברים מתחילים להופיע בדרכך, אתה רוצה לשים לב וללכת אחרי פירורי הלחם"
האדם המאושר/גופי קלאייל
"הם מזכירים לי חוסר בטחון שגרמו לי וזה מכאיב לי"

אולי אפספס מידע חשוב שלא קבלתי
(למרות שאני זמן מה בקבוצה וממש אין שם כלום מעניין עבורי)
אולי אפספס רכילות טובה,
אולי מישהו ישאל עלי וסוף סוף ארגיש אהוב/ה על ידם
אולי?
לומדת לעשות שפגאט

למדתי שהאדם בעל הגמישות המחשבתית הוא זה שימצא איך לנתב את יומו.
אז אני בחרתי לחדד אצלי את החשיבה היצירתית.
שפאגט פיזי לא עושה
אבל,
שפאגט מחשבתי כן, בהחלט.
"אין מצב שאני אבכה כמו איזה ילדה קטנה"

איכשהו לימדו אותנו שלהביע רגשות ולבכות זה ילדותי
לנשים עוד יש זכות להיות "בכייניות" ולגברים?
"תרימי את הראש מהרצפה מה את מחפשת שם כסף"?

כשאת מרכינה את הראש למטה
את מתעלמת מכל מה שלמעלה
כשאת מרכינה את הראש למטה
את מפספסת את העולם כולו
כי אולי הרמת שקל או שניים מהרצפה
אבל הפסדת כל כך הרבה
הזדמנויות.
"לעולם אל תנהג כמו מחט של פטיפון שתקועה בתוך חריץ…" (איילין קאדי)

כי בידוד חברתי זה לא, לא הייתי לבד לרגע
יש לי ולעצמי עולם שלם, שופע תוכן,
יש לי חברות, משפחה, בן זוג
זהו בידוד מסוג אחר, בידוד כואב ממש
בידוד ממגע
ויש מחקרים שלמים על תינוקות שמתו מחוסר מגע,
על זקנים שלא שרדו מחוסר מגע,
וכן, חודשיים שלמים זה המון המון זמן.
החודש האחרון נפגשתי עם פחד שלא הכרתי אף פעם,ולא אני לא מתרגלת אליו בכלל.

במשך חיינו אנחנו פוחדים מהמון דברים,
כל שלב חדש הוא מפחיד,אבל מרגש,מסקרן,
מקדם.
אבל החודש האחרון נפגשתי עם פחד שלא הכרתי אף פעם,ולא אני לא מתרגלת אליו בכלל.
בטח נשאלת השאלה

בטח נשאלת השאלה, איך ביום כזה אפשר לבחור להרגיש טוב? לבחור להרגיש טוב , זה לאו דווקא Happy Happy אלא היכולת להתחבר לרגש ולהסכים להרגיש את הכאב, את הגעגוע, היכולת לכעוס, היכולת לדמוע, היכולת להביע גם בכתב. כשאני בוחרת לשתף אני מוציאה, משחררת ממני, מפנה מקום, לטוב, לאהבה, לחמלה, לאנרגיה אחרת. האנשים שבוחרים להרגיש טוב, […]
את משוגעת!

כמה מהר אנחנו ממהרים לחרוץ גורלם של אנשים?
כמה מהר אנחנו מאשימים אנשים בהתנהגות לא נאותה?
כמה מהר אנחנו מכריזים לעולם לא אתנהג , לא אעשה, לא אדבר, לא….
עד ש…פתאום אנחנו כן